הנשיא טראמפ חותם על איסור על TikTok, WeChat

צנזורה בסין

הנשיא טראמפ חתם על צו ביצוע שהצהיר כי גם TikTok וגם WeChat ייאסרו בארצות הברית תוך 45 יום. במקביל, שר החוץ מייק פומפאו פרסם מפת דרכים מקיפה למניעת גישה של חברות סיניות לתשתית של ארצות הברית. הטקסט של שתי צווי ההנהלה קורא, בחלק :



באופן ספציפי, התפשטותן בארצות הברית של יישומים ניידים שפותחו ובבעלות חברות ברפובליקה העממית של סין (סין) ממשיכה לאיים על הביטחון הלאומי, מדיניות החוץ והכלכלה של ארצות הברית.



על מנת להגן על אזרחי ארה'ב ועל האינטרסים, יש לאסור גם על טיקטוק וגם על WeChat. בינתיים שר החוץ פומפאו שחרר חמש נקודות רשת נקייה תוכנית שנועדה לוודא שהספקים הסיניים אינם מחוברים לרשתות טלקום בארה'ב, כי 'יישומים לא מהימנים' יוסרו מחנויות האפליקציות הסלולריות, שחברות אמריקאיות לא מייצרות שֶׁלָהֶם יישומים הזמינים בחלונות הראווה של שותפים לא מהימנים, כי הנתונים בארה'ב אינם מאוחסנים בשרתים שבבעלות עליבאבא, באידו או טנסנט, וכי כבלים תת ימיים אינם מוחלפים על ידי פעילים זרים לצורך ריגול.



נוסח צוים אלה מעלה שאלות משמעותיות ביכולתו של הנשיא לקבוע מדיניות חד צדדית באמצעות הוראת ביצוע ובמידה שמדיניות ממשלת ארה'ב צריכה להפעיל שליטה בשוק בהתנהגות התאגידית.

קומקום דגים מורכב

במהלך השנה האחרונה כתבתי מספר סיפורים על האופן שבו חברות אמריקאיות היו מוכנות להיכנע לדרישות הסיניות לשלוט בנאומם של אזרחים פרטיים בארה'ב, ואפילו הרחיקו לכת להשיג עובד במדיה חברתית ברמה נמוכה. פוטרה על פשע חיבוב הציוץ המשותף לכתבה בה מופיעה מעסיקה. היו מספר מקרים מטרידים בהם חברות אמריקאיות כמו גוגל שותפות פעילה עם ממשלת סין לרגל אחר אזרחיה שלה בצורה יעילה יותר. סין כלאה גם את המיעוט האתני האוגורי במחנות והתייחס אליהם כאל עבודת עבדים כּוֹחַ. כל פעולה קונקרטית שתתמודד עם חששות אלו תכלול מרכיב ממשלתי כמו גם תאגיד, ובדרך כלל אני מסכים להחלטת ממשל טראמפ לנהל שיחה בנושא זה באופן שהיה חסר הן בממשל הדמוקרטי והן ברשויות הרפובליקניות עוד. לפחות עד סוף שנות התשעים, אם כי המאמץ לא יעזור לחברות אמריקאיות שהאי.פי. כבר נגנב . יחד עם זאת, יחד עם זאת, מסלול הנייר ב- TikTok וב- WeChat אינו תואם את מה שאנו יודעים על חברות כמו Huawei.



בכל הנוגע לחוואי, הממשלה ניסחה את החששות כי החברה עשויה לבנות דלתות אחוריות למוצריה וכי מעמדה כספקית חומרה 5G עשויה לאפשר לה לבנות דלתות אחוריות למוצריה שאי אפשר לסגור. לא ברור איזה איום מהותי טיקטוק או WeChat מהווים תשתית אמריקאית או אזרחים אמריקאים, והשפה הרחבה של הכרזת שר החוץ פומפאו נותנת סיבה לדאגה. החלק 'ענן' במאמר לעיל מצהיר כי ארה'ב תפעל 'בכדי למנוע מאחסון ועיבוד של המידע האישי הרגיש ביותר של אזרחי ארה'ב ואת הקניין הרוחני החשוב ביותר של עסקינו, כולל מחקר חיסון COVID-19, על בסיס ענן. מערכות נגישות ליריבים הזרים שלנו באמצעות חברות כמו עליבאבא, באידו וטנסנט. '



מה מהווה 'המידע האישי הרגיש ביותר?' המסמך לא אומר. זו לא שאלה של מה בכך. אם 'המידע האישי הרגיש ביותר' מוגדר כ'רשומות רפואיות פרטיות והיסטוריה כספית ', סביר להניח שאנשים לא יתווכחו. אם 'המידע האישי הרגיש ביותר' כולל מספרי כרטיסי אשראי, עתה ביצעת טענה להוצאת החוק של League of Legends לביטול על סמך העובדה ש- Riot Games מעבדת נתוני כרטיסי אשראי. טנסנט, אחרי הכל, מחזיקה את Riot. בבעלותה גם חלק נכבד במשחקי אפי.

'ליבי וסולתי, תמיד למען דמצ'יה!' תמונה של Riot, שבבעלות Tencent.



אני לא יכול להיזכר בפעם אחרת שבה ממשלת ארה'ב הכריזה שלחברה זרה יש 45 יום למכור את עצמה לחברה אמריקאית (מיקרוסופט, במקרה של TikTok) או להתמודד עם איסור הפעלה מוחלט. אני גם לא זוכר פעם קודמת שבה נשיא ארצות הברית הכריז שממשלת ארה'ב מצפה לשוחד - סליחה, 'כסף מפתח' - בתמורה להקל על הרכישה. מדמיינים את המחבר של מאמר בלומברג זה כותב אותו עם משקה ביד אחת וכמה ריקנים כבר על השולחן. ללא קשר לנטיותיו הפוליטיות של האדם, התערבויות מסוג זה אינן מקלות על הערכת ההשלכות הביטחוניות הלאומיות של שינויים פוליטיים עולמיים. באופן דומה, מה בדיוק שוקל הביקורת על חברות אמריקאיות שמוכרות יישומים בשווקי אפליקציות מעבר לים? מגבלות ייצוא טכנולוגיות קודמות, שהוסרו לפני עשרות שנים, לא שקלו לאסור יישום דמוי TikTok (אם היה קיים כזה). אם בכלל, הפופולריות של יישום אמריקאי בשוק הסיני הייתה סבורה יותר להיראות כהפגנת כוח רך.

בעוד שבאופן ראוי נמתחה ביקורת על ההשלכות הביטחוניות הלאומיות של קשרים הדוקים יותר עם סין, אך עלו רק חששות כלליים לגבי פרטיות הנתונים לגבי מוצרים כמו TikTok ו- WeChat. רבים, אם כי לא כולם, חששות אלה חלים גם על חברות אמריקאיות ועל האופן שבו הן מאבטחות (או, נכון יותר, אינן מאבטחות) את נתוני אזרחי ארה'ב. אם ממשל טראמפ מעוניין לנסח קבוצה של מדיניות לפיה יוערכו תוכנות וחומרה סיניות עכשוויות ועתידיות מטעמי ביטחון לאומי, יתכן כי זה יהיה בתחום תחומיו, אך הסטנדרטים צריכים להיות שקופים ויישומים הוגנים. אם חברה מפרה אותם, אמריקאים שהשתמשו באפליקציות ראויים לדעת בדיוק למה הם נאסרים - עם פרטים, ולא מחוות מנופפות ביד לעבר סיכון פוטנציאלי.



חובה שלא נכריז על שיטות כריית הנתונים של חברות זרות כבלתי חוקיות אך ורק כי הם חברות זרות. מדי יום, כך נראה, אנו לומדים יותר כיצד חברות שונות המציאו אמצעים שונים למעקב אחר אנשים. רבות מהשיטות הללו מבוססות על נוהגים פולשניים להפליא - קבלן פדרלי אחד הודה רק בהטמעת תוכנות ריגול למעקב בעשרות ממשקי API ששולבו במוצרים של צד שלישי ללא פיקוח, מתוך כוונה להשתמש במידע זה למטרות אכיפת החוק. לא, זה לא אותו דבר כמו השלכת בני מיעוט אתני למחנות עבודה בכפייה. זה לא עושה את זה טוב. רבות מאותן חברות שנתפסו בפעולות לא מוסריות בסין, כמו גוגל, בנו את המערכת האקולוגית האמריקאית שמשמשת כיום באופן שיטתי בכדי לפשט את פרטיותנו למטרות רווח. העמדת הפנים של הבעיה היא אך ורק סוגיה מעבר לים המאפשרת לחברות אמריקניות להאשים את האשמות במעשיהם המחמירים.



גם מאט סטולר, שמצטט את לוקאס קונס, מביא ויכוח מצוין פה והצביע על כך שהסיבה כולה כי TikTok היא אופנה אמריקאית מלכתחילה היא מכיוון שפייסבוק השתמשה באופן פעיל בכוח השוק שלה כדי להרוג את Vine, הגרסה של Twitter של TikTok, תוך שהיא מעניקה ל TikTok כמויות אדירות של פרסום. במילים אחרות, יש לנו כעת מתחרה סיני שיושב בשוק אמריקאי כי חברה אמריקאית הורשתה לנצל לרעה את כוחה המונופוליסטי. פייסבוק השיקה את Reels השבוע, כמתחרה ישירה ל- TikTok בתקופה שהממשלה הפדרלית מציעה לאסור את החברה. אמנם אני לא מאשים את ממשל טראמפ בכך שהוא פועל בקונצרט מכוון עם פייסבוק, אך הצהרתו של הנשיא טראמפ כי ממשלת ארה'ב צריכה לקבל קיצוץ במכירה עדיין תיאורטית של עסקיה של TikTok בארה'ב למיקרוסופט, בשילוב עם החלטת פייסבוק לפתוח מתחרה חדש ב- TikTok. עכשיו נראה שהממשלה הפדרלית 'בוחרת זוכים ומפסידים' (לשאול ביטוי ישן) באופן גלוי בהרבה מכל החלטה להעניק כסף להעניק לחברה סולארית גרועה בעקבות המיתון הגדול.

נושאים אלה מורכבים מכיוון שיש מעט פעולות שהממשל הפדרלי נוקט בהן ואין להן השלכות על מישהו בהקשר 'win / הפסד' בשלב כלשהו. ההחלטה של ​​נאס'א להקיש על SpaceX לצורך השקות ממש הצילה את החברה במימון הפיתוח שלה. האם הממשלה 'בחרה מנצחים ומפסידים', או שמא 'סיפקה מימון להתפתחות ארוכת טווח של האינטרסים הלאומיים של ארה'ב בחלל על ידי שיתוף פעולה עם שותף תאגידי?' איך אתה עונה על שאלה זו תלוי כמה חשובה לך נסיעה בחלל, כמה שותף טוב לדעתך היה SpaceX, ולדעתך צריך לשלם עבורו. הפוליטיקה בעולם האמיתי לעולם לא מתעבה לנגיסות קול באותה קלות כמו שחלקם רוצים.

לנקודת מבט נוספת בנושא זה אני לְהַמלִיץ הכתיבה של The Verge, המתמקדת בנושא שהמחבר מכנה מידע-לאומיות. מידע-לאומיות, כמתואר, הוא הרעיון שדיון בבעיות בבית או מול, למשל, אי-שוויון היסטורי באופן שבו אמריקה מתייחסת לאנשים מחליש את יכולתנו, כאומה, לקרוא לבעיות אלה בחו'ל. הוא רואה בהכללה של דיון מסוג זה חיוני ליכולת להקרין כוח מבחינה אחרת מכיוון שהכרה באשמה נתפסת כשווה ערך להכרה בחולשה.

טיעונים כאלה מסוכנים מכיוון שהם יכולים להפוך בקלות להצדיקה של צנזורה פנימית. אמונתו של הנשיא שהצהיר שוב ושוב כי בדיקת אנשים נוספים לאיתור COVID-19 היא פשוטו כמשמעו הסיבה שנתוני מחלת אמריקה הם נוראיים היא דוגמה קלה לאופן שבו חשיבה מסוג זה יכולה להוביל ישירות להצדקה לדיכוי מידע: אם הכרה באמת האמת מגיפה גורמת לאמריקה להיראות חלשה, הפיתרון הוא לא לשפר את איכות התגובה המגיפה של אמריקה, אלא להפסיק לבדוק אנשים. כפי שציין The Verge, זה בעצם אותו טיעון שממשלת סין משתמשת בו כהצדקה לדיכוי שיחות סביב אירועים כמו הטבח בכיכר טייננמן.

יש סיבות טובות לחשוד בסין, אך שאלת המעקב הבלתי הולם אינה ייחודית ל חרסינה. אזרחי ארה'ב אינם ראויים לכרות את חייהם לרווחי חברות, בין אם הכורים הם מקומיים או זרים וכל מאמץ ליצור כללים חדשים בנושאים אלה אמור לרכז בראש ובראשונה את פרטיות המידע וביטחונם עבור אזרחי אמריקה. הרעיון שפרקטיקות אלה נפרסות אך ורק בדרכים שפירות במדינה זו וההתעללויות האמיתיות היחידות מתרחשות במקומות אחרים היא מכלול של עיוורי תרבות שאין לנו את המותרות ללבוש.